הרווק

אוף איזה פרק טיפשי.

כל מיני בנות שאף אחד כבר לא זוכר, שגיא נפנף בהזדמנות הראשונה שהייתה לו- חוזרות. הידד.

תראו, זה לא שאני אומרת שאם הייתי יוצאת עם מישהו, והוא היה זורק אותי לטובת מישהי אחרת, ואמא שלו הייתה באה ומחליטה שהיא רוצה שאחזור לחייו- לא הייתי באה. ברור שהייתי באה! הייתי באה, על ארבע, עם נעלי הבית שלו בתוך הפה שלי. ברור.

יש להן חוזה עם ההפקה, שבגללו הן חייבות לחזור לאחוזה ולהשפיל את עצמן פעם נוספת, או שהן באמת רוצות לחזור למשחק אחרי שגיא בחר להעיף אותן?

כמה פדיחות הן יכולות לעשות לעצמן? לא נעים. כלל לא נעים.

עכשיו בואו נדבר רגע על יסמין, שלא היה לנו אפילו זמן להתגעגע אליה- אני פשוט לא סובלת אותה! את הדרך בה היא מדברת באיטיות כזו... בהתנשאות... כאילו מקל באורך שתי מטר תקוע לה בתחת. תסלחו לי, אבל ככה אני חושבת.

אם אח שלי היה צריך להחליט בשבילי עם מי לצאת- אבוי, האימה. אני רק מדמיינת את מי הוא היה בוחר לי...

אז למה המשפחה של גיא מחליטה בשבילו? Who fucking cares???

כל רווקה עשתה ראיון עבודה מול המשפחה. כל מה שהיה חסר זה שהם ידברו בסוף השיחה על ביטוח מנהלים ושכר.
פשוט מגוחך. אני זורקת מישהו ויום למחרת אמא שלי באה אלי ואומרת לי: ליעד, החלטתי שתתני לו עוד צ'אנס. הפתעה! הא הא הא. כיף כיף כיף.

כמו שאמרתי, פרק טיפשי.

ציטוט אהוב עלי במיוחד היה מפיו של גיסו של גיא:
"איך מסתדר אזרחות ואלכוהול ביחד?" כן, צודק. צריך לבחור: להיות אזרח ישראלי גאה, או לשתות כוס יין. אחחח, הדילמה.

ואת הפרק תסכם יסמין, נציגת המשפחה: "הייתי כנראה צריכה להיות יותר, כי היה לי את המקום ואת הזמן". הא???? שמישהו יתרגם לי את זה לעברית בבקשה.