הרווק

שאני אגיד את זה, או אתם?

טוב, אני אגיד את זה: עבדו עלינו.

כל הפרק רק ישבתי ומלמלתי לעצמי: אני לא מאמינה שזה לקט. אני לא מאמינה שזה לקט!

ובזמן שישבתי עם חברות, אכלנו סושי, שתינו יין, ודפנה נטלי וגיא ריצדו על המסך בזווית העין, הרהרתי ביני לבין עצמי למה הכל בחיים סובב סביב מערכות יחסים. למה אנחנו כל כך לחוצים למצוא אהבה? להיות בזוגיות?

יכול להיות לנו הכי טוב בעבודה, חברים נפלאים, משפחה תומכת- אבל נהיה בבאסה כי אין לנו אהבה.

אבל זה לא נכון.

כי באותה מידה יכולה להיות לנו אהבה מדהימה, חברים נפלאים, משפחה תומכת – אבל נהיה בבאסה כי אנחנו שונאים את העבודה שלנו.

בקיצור- למצוא אהבה זה חשוב, מאוד, אבל זה רק חלק ממשוואה הרבה יותר גדולה שנקראת החיים.

לי אין חבר אז זה נראה לי הדבר הכי חשוב בעולם ואיזו מסכנה אני שאני לבד.

לחברה שלי, שיש לה חבר אבל היא מובטלת כרגע- זה נראה לה הדבר הכי חשוב בעולם למצוא עבודה ואיזו מסכנה שהיא מובטלת.

אז יש אנשים שהולכים לריאליטי בו מסבירים להם איך לטפל בילדים שלהם, ויש אנשים שהולכים לריאליטי בו מסבירים להם איך להשתלט על החשבונות בבנק- ויש אנשים שהולכים לריאליטי בו צופים בהם 24 שעות 7 ימים בשבוע סתם ככה בלי סיבה- ויש כאלה שהולכים למצוא אהבה. כולם די מעפנים באותה מידה.

הם באמת חושבים שהם ימצאו אהבה? הם באמת חושבים שהתוכנית תפתור להם את הבאסה בחייהם? לא בטוח. אבל במקרה הכי גרוע הם יוזמנו לכמה אירועי יח"צנות. מה רע?

ורגע לפני שאנחנו מגיעים לסוף העונה, אני רוצה לחזור לתחזית שלי מהפוסט של הפרק השני, שם כתבתי שלדעתי לגיא וולרי אין עתיד מסעיר אך אני מחבבת אותה ורוצה להיות חברה שלה  אז צדקתי לגבי החיבה שלי כלפיה, וטעיתי שחשבתי שהיא תעוף מהר.

מיד אחר כך כתבתי על מעיין, שכידוע לא החזיקה מעמד יותר מידיי.

אחריה הגיע דפנה. סוף סוף ניחוש נכון.

ולבסוף כתבתי שאת הפתעת הפרק אני מעניקה לנטלי. אז גם פה צדקתי.

אני יודעת שהפוסט הפעם היה קצת רציני. מבטיחה לרדת המון על כולם בפוסט האחרון שבוע הבא. מבטיחה!

ברגע שנטלי אמרה לגיא שהיא אוהבת אותו, הייתי בטוחה שהיא תעוף בסוף הפרק.

כל כך בטוחה- שהתערבתי עם חברה שלי על ארוחה במסעדה.

אז כמו שאומרים: dinner's on me.

אבל בסוף הפרק הבנתי מה קרה: הרי גיא כבר יודע שהוא הולך לבחור בדפנה. זה ברור לו. אז הוא העדיף להיפרד מולרי כי הוא ידע שהיא תיקח את זה בסבבה והעדיף להתחמק מה-M16 המקוצר של נטלי עוד שבוע אחד. לדחות את התקף הפסיכופטיה עד לרגע האחרון. כן, זה מה שקרה.

"אם הוא אוהב את הג'ינס שלי, אז כנראה שהוא אוהב אותי"

ביני לבין החברות שלי היה ויכוח: האם גיא באמת שכב עם נטלי וולרי?

האם הן באמת שכבו איתו בידיעה שיום לפני, או אחרי, הוא הולך להיכנס למיטה עם מישהי אחרת? זה זול, אחיות שלי. זול מאוד. רק דפנה הייתה חכמה ופתרה את זה ב-בוא נלך לים. גאון.

בכלל, דפנה משחקת את המשחק כראוי. גורמת לי להתבייש בכל הפעמים שלא התאפקתי והרמתי טלפון לבחור לפני שהוא התקשר אלי.
תראו, אני לא אומרת שצריך לשחק משחקים בהתחלה. או שבעצם אני כן אומרת את זה.

אין מה לעשות- קצת משחקים (דגש על הקצת!) עוזרים. זה מבאס אותי להודות בזה כי אני גרועה בכל השטויות האלה- אבל זה עושה את העבודה. אומנם גם נטלי עדיין בתוכנית והיא האחרונה שמשחקת משחקים אבל כבר הסברתי לכם את התיאוריה שלי למה היא עדיין פה. מה שגורם לי להסיק שאם את רוצה להצליח עם גבר את צריכה לשחק קצת משחקים או פשוט להיות קצת משוגעת. אחד מהשניים.

דרך אגב- רק אחרי התוכנית, כשולרי הופיעה בגיא פינס- ואמרה שסוף סוף היא יכולה לצאת לשוק- קלטתי שכל התקופה הזו היא לא יכלה לצאת עם גברים, כדי לא לחשוף האם היא עם גיא או לא (בטח יש סעיף כזה בחוזה). כל הבנות לא יכלו. זה ממש, אבל ממש מבאס. טוב, להשתתף ב"רווק" באופן כללי זה מבאס. אבל להפסיד ברווק ולחכות עד שכל המדינה תראה כדי להמשיך בחייך- זה כבר גובל בדיכאון.

ולרי עשתה משהו מאוד מפתיע בפרק: היא הודתה שהסיבה האמיתית שבגללה היא הגיעה לתוכנית זה כדי להתפרסם. עכשיו ברור שהסיבה של 90% מהבנות זה להתפרסם- ואם ימצאו אהבה על הדרך אז היפ היפ הוריי. סחתין עליה שהיא הייתה כנה ואמרה את זה בקול רם. ולגיא לא הייתה שום זכות להתלונן על זה, כי ברור לכולנו (אני מאוד מקווה שזה ברור לכם) שהוא נמצא שם בדיוק מהסיבה הזו: פרסום. ושלא יבלבל את השכל.

כל מה שנותר לנו עכשיו זה לצפות בגיא בוחר בדפנה. האם הם יחזיקו מעמד כזוג אמיתי ברגע שהתוכנית תגמר? קשה לי להאמין שכן, אבל זה ישמח אותי מאוד. בכל זאת, זה כיף לראות זוגות מצליחים, במיוחד עם צפית בהם בטלוויזיה בשלושה החודשים האחרונים.

מה כבר עוד נותר לומר?

נתחיל מהסוף –

סוף סוף דפנה תקבל קצת תשומת לב בפרק הבא, כי התחלתי כבר לדאוג שהיא מתפוגגת לה ברוח.

וסוף סוף מעיין הלכה לה לדרכה.

חמודה, בגיל 22 לא צריך לחפש חתן, בטח לא בתוכנית ריאליטי.

וסוף סוף ולרי קיבלה נשיקה. גיא היה חרמן באותו הפרק. אבל אני לא רואה אותו מחזיק מעמד עם ולרי עוד הרבה זמן. אני מתה עליה, אבל הם ממש לא מתאימים לדעתי. בכלל, הציניות שלה נוגדת את העובדה שהיא נמצאת בתוכנית הזו. ציניות והרווק לא הולכים ביחד. כלל ברזל.

ו... יסמין המתוקה שלנו חזרה. מה שמחזיר חזרה גם את השמועות שהיא וגיא ביחד עכשיו, שמועה שמדירה שינה מעיניי.

היא פשוט נוראית. אתם כולכם מסכימים איתי, נכון? צורת הדיבור שלה גורמת לי לרצות לתלוש כל שיערה על ראשי באיטיות.

ולגבי כל השאר- נשאר די אותו הדבר- יעל עדיין מיותרת, נטלי עדיין פסיכופטית שתוציא בכל רגע M-16 מקוצר ותוריד את כולן. אבל אני מתכוונת לזה בצורה חיובית. באמת. פסיכופתיה זו אחלה תכונה.

זהו. כן, אין עוד הרבה מה לחדש, אין עוד הרבה מה לחשוב. העניין מתחיל לחזור על עצמו, הבנות לא מפתחות תחומי עניין חדשים. הים שקט. הג'ל בשיער של גיא יבש.

אוף איזה פרק טיפשי.

כל מיני בנות שאף אחד כבר לא זוכר, שגיא נפנף בהזדמנות הראשונה שהייתה לו- חוזרות. הידד.

תראו, זה לא שאני אומרת שאם הייתי יוצאת עם מישהו, והוא היה זורק אותי לטובת מישהי אחרת, ואמא שלו הייתה באה ומחליטה שהיא רוצה שאחזור לחייו- לא הייתי באה. ברור שהייתי באה! הייתי באה, על ארבע, עם נעלי הבית שלו בתוך הפה שלי. ברור.

יש להן חוזה עם ההפקה, שבגללו הן חייבות לחזור לאחוזה ולהשפיל את עצמן פעם נוספת, או שהן באמת רוצות לחזור למשחק אחרי שגיא בחר להעיף אותן?

כמה פדיחות הן יכולות לעשות לעצמן? לא נעים. כלל לא נעים.

עכשיו בואו נדבר רגע על יסמין, שלא היה לנו אפילו זמן להתגעגע אליה- אני פשוט לא סובלת אותה! את הדרך בה היא מדברת באיטיות כזו... בהתנשאות... כאילו מקל באורך שתי מטר תקוע לה בתחת. תסלחו לי, אבל ככה אני חושבת.

אם אח שלי היה צריך להחליט בשבילי עם מי לצאת- אבוי, האימה. אני רק מדמיינת את מי הוא היה בוחר לי...

אז למה המשפחה של גיא מחליטה בשבילו? Who fucking cares???

כל רווקה עשתה ראיון עבודה מול המשפחה. כל מה שהיה חסר זה שהם ידברו בסוף השיחה על ביטוח מנהלים ושכר.
פשוט מגוחך. אני זורקת מישהו ויום למחרת אמא שלי באה אלי ואומרת לי: ליעד, החלטתי שתתני לו עוד צ'אנס. הפתעה! הא הא הא. כיף כיף כיף.

כמו שאמרתי, פרק טיפשי.

ציטוט אהוב עלי במיוחד היה מפיו של גיסו של גיא:
"איך מסתדר אזרחות ואלכוהול ביחד?" כן, צודק. צריך לבחור: להיות אזרח ישראלי גאה, או לשתות כוס יין. אחחח, הדילמה.

ואת הפרק תסכם יסמין, נציגת המשפחה: "הייתי כנראה צריכה להיות יותר, כי היה לי את המקום ואת הזמן". הא???? שמישהו יתרגם לי את זה לעברית בבקשה.

אז יצאתי לדייט השבוע. התנשקנו והיה פשוט דייט מהסרטים! קצת הפריע לי שהוא התנשק עם מישהי ממש לפני הדייט שלנו. וגם הפריע לי קצת שהוא התנשק עם עוד מישהי ישר אחרי הדייט. אבל חוץ מזה היה מושלם. באמת.

עולם הרומנטיקה האמיתי ממשיך להתרחק מהתוכנית. כל פרק שעובר הקיטשיות גדלה וסצינות הדייטים הופכות למטופשות יותר ויותר. נכון שהרעיונות, רובם ככולם, לקוחים מהפורמט האמריקאי, אבל באמריקה אוכלים ארוחת בוקר במקדונלדס אז מי החליט שהם יודעים הכי טוב? הדייטים המופרכים מקשים עלי להזדהות ולהתרגש, לא עם הבנות ולא עם גיא שממשיך להוציא מפיו שטויות שלא היו מביישות אף בחורה רומנטיקנית חסרת תקנה.

למשל, סצינות הסרטים שהם ביימו, מה זה נתן? הבנות ספרו כמה הן מתרגשות לעמוד פנים מול פנים, צמוד צמוד לגיא. כאילו הוא בראד פיט בכבודו ובעצמו. קצת נסחפו הייתי אומרת. איפה הכבוד העצמי שלכן? סה"כ גבר שאתן נלחמות עליו באמבטיית בוץ. הבנות באחוזה חיות בארץ ה"גברים הם אלוהים" וגיא הוא המלך של הממלכה. אז די. זה מביך.

ורק ולרי לא קיבלה נשיקה

בסוף הפרק קרין הלכה לה הביתה, לא מפתיע במיוחד, זה באמת לא התאים. במקומה נכנסה בלונדינית פשוטת מראה (למרות השמלה הלבנה) שאמורה לאיים על הבנות. הפרומו גילה שהיא בסך הכל מרגלת בשרותיו של גיא, מה שאומר שנראה לי שפרק הבא יהיה סוף סוף קצת אקשן.

לא מירית, ולא אמא של גיא

"אז גיא פתח לך חדר בלב?" יסמין מוכיחה את הטענות שלי ש: אתן חיות בסרט!!!!!

"היה בזה משהו כנה. מעיין חשפה את הפחדים שלה" גיא ממשיך למרוח דבש על הלשון. אני לא הייתי רוצה להכניס גבר שמדבר ככה למיטה שלי.

"תירגעי, כפרה" יעל מרגיעה את עצמה, הכפרה האהובה עליה.

קדימה, דפנה לשלטון!!!!

"אני על תקן הסוס"

לא יודעת מה אתכם, אבל הציפורניים שלה לא לטעמי

יש לי וידוי: גם אני לא יודעת לאכול עם צ'ופסטיק. כן! זה נכון! תפסתם אותי. עליתם עלי! אז מה, אז אני פחות טובה ממכן? מה, אני לא שווה כמוכן? Don't I need to be loved???

הפרק שלנו הפעם היה מלא בשמלות כלה, צרחות "אימאל'ה" ו-"אוי מיי גוד!", כרכרה, סוסים לבנים, רק חסר שאני אקיא על כל המסך ויש לנו ערב מושלם!

אבל תכלס, הדייט הכפול הזה גרם לי מאוד להזדהות. באמת. מייד נזכרתי בדייט המחומש שהיה לי שבוע שעבר. יצאנו חמישה, בחור חנוט בתוך שריון ואני ושלוש הבחורות הנוספות לבושות בשמלות סטן אדומות, כפפות ארוכות וכתרים על הראש. אחחח... זיכרונות.

הם באמת הלכו קצת רחוק מידיי הפעם. אולי בארצות הברית של אמריקה זה היה עובר חלק יותר בגרון. אבל אצלנו זה פשוט לא תופס.

חוץ מזה שלא היה שום מתח. הייתי בטוחה שהוא יבחר בנטלי ברגע שהודיעו שהיא וקטיה הולכות לדייט הכפול. זה היה משחק מכור. איפה המתח? איפה הדרמה?

למרות שהיה רגע קטן בו ראיתי ניצוץ משוגע בעיניה של נטלי ודמיינתי איך היא קושרת את גיא במרתף הבית שלה.

ואז מהתה עברנו לגולף. ווהוו! Fun fun fun. אחרי משחק גולף סוער בטירוף החברל'ך התיישבו להם לפיקניק ומשחק קלפים סוער עוד יותר.

ברגע זה הבנתי שאני מתחילה לפתח פוביה מורדים ושמפניה.

אז יאללה, עזבו אתכם משטויות, בואו נעבור לחלק הכיף של הפוסט:

"ידעתי שמישהי בסוף הארוחה הולכת לקבל ורד" – קרין, את גאון. גאון!

"גם בתיבה של נוח היו זוגות ולא שלשות. נכון?" שיעור בתנ"ך מאת ליאת

"עם קימונו, בלי קימונו..." – גיא נבוך ולכן מדמיין את כולן בעירום

"וואי וואי או או אה אה אי אי" – הבנות מגיבות לשמלות הנשף של נטלי וקטיה

"הכי חשוב לי שהגבר לא יהיה גאוותן, רברבן, שקרן, חרטטן, אגרופן, שולחן, קברן, מחונן, גנן גידל דגן בגן" נטלי מככבת הפרק

"צריך להכניס את זה לאנשהו?" מעיין. That’s what she said

אה, וליאת- יהי שלום. תזהרי לא ליפול במדרגות בדרך החוצה.

האם הקטע דלף מחדר העריכה או שזהו תרגיל יחצ"ני מתוכנן?

רציתי לשאול את גיא אבל הפה שלו היה עסוק...