אני אוהבת פיקניקים. זה כיף. ורומנטי. אני אוהבת לשבת על שמיכה ענקית עם הגבר שבו אני מעוניינת ולצפות איך הוא מתרחק יד ביד עם מישהי אחרת. אני אוהבת את זה.
שמתי לב שהבנות באחוזה לא מפסיקות לדבר אחת עם השנייה על הרגשות שלהן והחששות שלהן לגבי גיא. הן נותנות עצות, מציעות הצעות. איך את יכולה להקשיב למישהי מדברת ומקשקשת על גבר שגם את מעוניינת בו? איך את יכולה להקשיב ולהנהן ולהציע לה מה לעשות?? זו פשוט שטות! כמה אמיתי זה, כמה רגשות יכולים להיות מעורבים אם הבנות מרגישות מספיק בנוח בשביל לפרגן ולתמוך במתחרות שלהן על ליבו של גיא? יש רק תשובה אחת: אין באמת רגשות.
אני גיבשתי לי כבר שתי מועמדות לניצחון: נטלי ודפנה. זהו, החלטתי.
מעיין, את מפריעה.
מה שמשאיר לנו את נטלי שכל רגע תכנס לאחוזה עם קלצ'ניקוב, תרסס את כולם ותרוץ עם גיא לעבר השקיעה. ואת דפנה- שלא קיבלה הרבה תשומת לב הפרק הזה אבל אני פשוט מתה עליה, והיא נראית הכי טוב לטעמי.
חוץ מזה אין הרבה מה להגיד. גיא ממשיך לעצבן אותי והשיער שלו פתאום נראה לי דביק.
יסמין עפה- תענוג צרוף. הדיבור שלה כל כך מתפנפן וסנובי שזה בלתי נסבל. אני מודה שחשבתי שגיא ייתן לה ורד הפעם אך שמחתי מאוד לגלות שטעיתי.
מממ...טוב. יאללה. ממ...ביי.
פרק הבא אמא'לה מגיעה לאחוזה ומדברת עם... יסמין. אני מקווה שזה לא סימן שיסמין תחזור לאחוזה. וחוץ מזה, מה אמא שלו מתערבת. שתיתן לילד שלה להחליט לבד. הוא אפילו לא נכנס למיטה עם אף אחת מהן עדיין.
הוסף רשומת תגובה