הרווק

מכל האנשים בישראל, איך קרה שדווקא אני מצאתי את עצמי כותבת את הבלוג של הרווק?

אני, בחורה צינית שכמותי, עם נטייה לאדישות, חוסר סובלנות כלפי אנשים משעממים, סולדת מרומנטיקנים חסרי תקנה ולא חושבת שגיא גיאור נראה טוב- כתבתי שבוע אחר שבוע על תוכנית "הרווק". נסתרות דרכי האל.

את הפרק האחרון של התוכנית ראיתי בסוויטה הנשיאותית/ממלכתית/תואר כלשהו של אביר של קראון פלאזה עזריאלי, יחד עם חברותיי הבלוגריות מרחבי הרשת הנשית. פינקו אותנו בסלון הכייפי, עם מסך פלזמה חמוד וארוחה הכללה את שלושת אבות המזון: לחם, גבינות ושוקולד, ולצידם שני אבות השתייה: יין ודיאט קולה. מזל, כי רק כך הצלחתי לשרוד את הפרק ה-לא לעיס בעליל שריצד לו על המסך.

נתחיל בתכלס: לא תהיה עונה שנייה לתוכנית. זוהי כמובן דעתי האישית בלבד. אבל מה שעבד כל כך טוב אצל האמריקאים, לא תופס כאן בארץ ישראל הציניקנית.

ובעוד שבתוכניות ריאליטי אחרות, ראה ערך האח הגדול והישרדות- ניתן למצוא מגוון רחב של טיפוסים- הבנות אשר מגיעות לרווק הינן מזן אחד בלבד.

אני לא טוענת שכולן חלקו את אותה הזהות והאופי, אך צריך להיות טיפוס מאוד מסוים כדי להשתתף בתוכנית כזו. ולכן אני אישית לא מצאתי אף בחורה להזדהות איתה. היחידה שמצאה חן בעיני הייתה ולרי שפשוט נראית לי בחורה מגניבה. היא גם היחידה שהודתה בפה מלא שהיא הגיעה לתוכנית בהתחלה כדי להתפרסם. בניגוד לתוכניות ריאליטי אחרות, בהן ברור שהמטרה היא להתפרסם ולזכות בכסף, כאן הצביעות חוגגת- כי אסור לך להודות ברצון לפרסום. צריך לרצות אהבה. חתונה. ילדים. צריך להיות נטלי.

מבין שתי הפינליסטיות, אני "היית בעד" דפנה. כלומר, היה לי ברור שבה גיא יבחר.

אני לא בטוחה שזה לטובותינו הנשים, אך מה שקרה הוכיח משוואה עתיקת יומין: אם את לא משחקת קצת את המשחק- את תפסידי.

נטלי פשוט רצתה מידיי. היא כל כך רצתה שזה כבר נטף לה מהאף.

בין אם היא באמת אהבה את גיא או לא- אפשר להתווכח. אולי זו באמת אהבה בשבילה ואולי הבום-מן פגע לה בטעות בראש, אך היה ברור שהיא כבר רואה את גיא ואותה יוצאים לקרוע את העיר ביחד. איזה לקרוע את העיר, היא ראתה אותם כבר מתחת לחופה. איזו חופה- היא כבר דמיינה את הבית שלהם עם שני הכיורים לבשר ולחלב. איזה כיורים- היא כבר פנטזה על 13 הילדים שיהיו להם.

לאורך העונה הזכרתי מספר פעמים את אוסף הנשקים שיש לנטלי מתחת למיטה, ואת החשש שלי שהיא תתפרץ יום אחד לוילה, תגרור את גיא לעבר הרי ירושלים באיומי גרזן ותקפיא את הזרע שלו לשימוש עתידי. אבל בסך הכל היא פשוט נשאבה לתוך התוכנית קצת יותר מידיי, ורצתה את גיא קצת יותר מידיי. וזה עלה לה ביוקר.

דפנה, לעומת זאת, עשתה הכל כמו שצריך. והם מתאימים: בלונדינים, מתפלספים, רדודים, סתמיים, פשוטים.

תקראו לי סנובית, אני אחיה עם זה בשלום. אבל בשביל מה צפיתי בכל הפרקים של התוכנית אם לא כדי לזכות להשמיץ מעט את המשתתפים בה. אל תיקחו לי את כל הכיף.

עכשיו נותר לחכות ולראות האם הם יחזיקו מעמד. אני אשמח אם זה יצליח, כי אהבה זה כיף, ומעודד, וזה יהיה נחמד לדעת שזה אמיתי. אבל האם יש באמת מצב שהם יחזיקו מעמד כזוג? אני מניחה שרוב הסיכויים שלא.

מה שלא יהיה, אני מאחלת לגיא ולדפנה ולנטלי ולי ולכל החברות שלי ולכל הקוראים שלי- שנמצא אהבה. אתם יודעים מה, יותר טוב מזה: אני מאחלת שהאהבה תמצא אותנו.

שאני אגיד את זה, או אתם?

טוב, אני אגיד את זה: עבדו עלינו.

כל הפרק רק ישבתי ומלמלתי לעצמי: אני לא מאמינה שזה לקט. אני לא מאמינה שזה לקט!

ובזמן שישבתי עם חברות, אכלנו סושי, שתינו יין, ודפנה נטלי וגיא ריצדו על המסך בזווית העין, הרהרתי ביני לבין עצמי למה הכל בחיים סובב סביב מערכות יחסים. למה אנחנו כל כך לחוצים למצוא אהבה? להיות בזוגיות?

יכול להיות לנו הכי טוב בעבודה, חברים נפלאים, משפחה תומכת- אבל נהיה בבאסה כי אין לנו אהבה.

אבל זה לא נכון.

כי באותה מידה יכולה להיות לנו אהבה מדהימה, חברים נפלאים, משפחה תומכת – אבל נהיה בבאסה כי אנחנו שונאים את העבודה שלנו.

בקיצור- למצוא אהבה זה חשוב, מאוד, אבל זה רק חלק ממשוואה הרבה יותר גדולה שנקראת החיים.

לי אין חבר אז זה נראה לי הדבר הכי חשוב בעולם ואיזו מסכנה אני שאני לבד.

לחברה שלי, שיש לה חבר אבל היא מובטלת כרגע- זה נראה לה הדבר הכי חשוב בעולם למצוא עבודה ואיזו מסכנה שהיא מובטלת.

אז יש אנשים שהולכים לריאליטי בו מסבירים להם איך לטפל בילדים שלהם, ויש אנשים שהולכים לריאליטי בו מסבירים להם איך להשתלט על החשבונות בבנק- ויש אנשים שהולכים לריאליטי בו צופים בהם 24 שעות 7 ימים בשבוע סתם ככה בלי סיבה- ויש כאלה שהולכים למצוא אהבה. כולם די מעפנים באותה מידה.

הם באמת חושבים שהם ימצאו אהבה? הם באמת חושבים שהתוכנית תפתור להם את הבאסה בחייהם? לא בטוח. אבל במקרה הכי גרוע הם יוזמנו לכמה אירועי יח"צנות. מה רע?

ורגע לפני שאנחנו מגיעים לסוף העונה, אני רוצה לחזור לתחזית שלי מהפוסט של הפרק השני, שם כתבתי שלדעתי לגיא וולרי אין עתיד מסעיר אך אני מחבבת אותה ורוצה להיות חברה שלה  אז צדקתי לגבי החיבה שלי כלפיה, וטעיתי שחשבתי שהיא תעוף מהר.

מיד אחר כך כתבתי על מעיין, שכידוע לא החזיקה מעמד יותר מידיי.

אחריה הגיע דפנה. סוף סוף ניחוש נכון.

ולבסוף כתבתי שאת הפתעת הפרק אני מעניקה לנטלי. אז גם פה צדקתי.

אני יודעת שהפוסט הפעם היה קצת רציני. מבטיחה לרדת המון על כולם בפוסט האחרון שבוע הבא. מבטיחה!

ברגע שנטלי אמרה לגיא שהיא אוהבת אותו, הייתי בטוחה שהיא תעוף בסוף הפרק.

כל כך בטוחה- שהתערבתי עם חברה שלי על ארוחה במסעדה.

אז כמו שאומרים: dinner's on me.

אבל בסוף הפרק הבנתי מה קרה: הרי גיא כבר יודע שהוא הולך לבחור בדפנה. זה ברור לו. אז הוא העדיף להיפרד מולרי כי הוא ידע שהיא תיקח את זה בסבבה והעדיף להתחמק מה-M16 המקוצר של נטלי עוד שבוע אחד. לדחות את התקף הפסיכופטיה עד לרגע האחרון. כן, זה מה שקרה.

"אם הוא אוהב את הג'ינס שלי, אז כנראה שהוא אוהב אותי"

ביני לבין החברות שלי היה ויכוח: האם גיא באמת שכב עם נטלי וולרי?

האם הן באמת שכבו איתו בידיעה שיום לפני, או אחרי, הוא הולך להיכנס למיטה עם מישהי אחרת? זה זול, אחיות שלי. זול מאוד. רק דפנה הייתה חכמה ופתרה את זה ב-בוא נלך לים. גאון.

בכלל, דפנה משחקת את המשחק כראוי. גורמת לי להתבייש בכל הפעמים שלא התאפקתי והרמתי טלפון לבחור לפני שהוא התקשר אלי.
תראו, אני לא אומרת שצריך לשחק משחקים בהתחלה. או שבעצם אני כן אומרת את זה.

אין מה לעשות- קצת משחקים (דגש על הקצת!) עוזרים. זה מבאס אותי להודות בזה כי אני גרועה בכל השטויות האלה- אבל זה עושה את העבודה. אומנם גם נטלי עדיין בתוכנית והיא האחרונה שמשחקת משחקים אבל כבר הסברתי לכם את התיאוריה שלי למה היא עדיין פה. מה שגורם לי להסיק שאם את רוצה להצליח עם גבר את צריכה לשחק קצת משחקים או פשוט להיות קצת משוגעת. אחד מהשניים.

דרך אגב- רק אחרי התוכנית, כשולרי הופיעה בגיא פינס- ואמרה שסוף סוף היא יכולה לצאת לשוק- קלטתי שכל התקופה הזו היא לא יכלה לצאת עם גברים, כדי לא לחשוף האם היא עם גיא או לא (בטח יש סעיף כזה בחוזה). כל הבנות לא יכלו. זה ממש, אבל ממש מבאס. טוב, להשתתף ב"רווק" באופן כללי זה מבאס. אבל להפסיד ברווק ולחכות עד שכל המדינה תראה כדי להמשיך בחייך- זה כבר גובל בדיכאון.

ולרי עשתה משהו מאוד מפתיע בפרק: היא הודתה שהסיבה האמיתית שבגללה היא הגיעה לתוכנית זה כדי להתפרסם. עכשיו ברור שהסיבה של 90% מהבנות זה להתפרסם- ואם ימצאו אהבה על הדרך אז היפ היפ הוריי. סחתין עליה שהיא הייתה כנה ואמרה את זה בקול רם. ולגיא לא הייתה שום זכות להתלונן על זה, כי ברור לכולנו (אני מאוד מקווה שזה ברור לכם) שהוא נמצא שם בדיוק מהסיבה הזו: פרסום. ושלא יבלבל את השכל.

כל מה שנותר לנו עכשיו זה לצפות בגיא בוחר בדפנה. האם הם יחזיקו מעמד כזוג אמיתי ברגע שהתוכנית תגמר? קשה לי להאמין שכן, אבל זה ישמח אותי מאוד. בכל זאת, זה כיף לראות זוגות מצליחים, במיוחד עם צפית בהם בטלוויזיה בשלושה החודשים האחרונים.

נותרו שלוש: ולרי, נטלי ודפנה.

השבוע השלישייה, יחד עם גיא, הצטלמו לשער עיתון "לאישה".

תחשבו על זה: שלוש הבנות שהכי נקשרו לגיא, צריכות להיפגש שוב, להסתכל לו בעיניים, להתנהג כאילו הכל בסדר ולצחוק עם הבחורה שבה הוא בחר.

לפגוש באקס שלך ברחוב הולך יד ביד עם מישהי אחרת זה כואב. אז להסתכל על בחור שנלחמת עליו בפריים טיים בטלוויזיה, לשחק לו בשיער ולחייך למצלמה- זו כבר ממש התעללות.

כי גם אם שתי הבנות שלא נבחרו לא ממש מבואסות, כבר התגברו עליו או שהן אף פעם לא באמת היו מאוהבות בו- זה עדיין לא כיף לחזור שוב ולשחק אותה כאילו הן הכי בקטע שלו בעולם. זה אפילו קצת משפיל. קצת.

בראיון לעיתון נטלי אמרה: "הלוואי שיבחר בי". הרי הוא כבר בחר במישהי! אז בשביל מה? בשביל מה להביא אותן ולשאול שאלות שהן יודעות את התשובה אבל לא יכולות להגיד אותה בקול רם?

בצילומים של מאחורי הקלעים לכתבה ניסיתי להבחין אם גיא נותן יחס מועדף לדפנה. אבל לא היה שום סימן. גיא נגע בכולן וכל אחת מהבנות שמה עליו יד בשלב זה או אחר של הצילומים.

אז נצטרך לחכות בסבלנות לפרק האחרון. אני חושבת שאני אעמוד בזה. ואתם?

לינק לכתבה- לחצו כאן

"אני חייבת להודות שלמרות שגיא פתטי, הוא עדיין עושה לי את זה" (ב', חברה שלי)

את הפרק האחרון ראיתי יחד עם חברות שלי תוך אכילת סושי, שתיית יין ושיחות על בחורים. אם זה לא ערב נשים אולטימטיבי- אני לא יודעת מה כן.

בסוף התוכנית, כולנו יחד מחאנו כפיים באושר כשולרי נבחרה ראשונה לקבל את הורד. היא הכי מגניבה שיש. אני אישית מהמרת שבפרק הבא היא תלך הביתה, אבל זה לא בגלל שהיא לא מספיק טובה לגיא- זה בגלל שהיא טובה מידיי בשבילו. הם לא מתאימים. היא יודעת את זה, הוא יודע את זה. אם הוא היה יכול הוא בטח היה הופך אותה לסטוץ של לילה אחד- ולא היה מתקשר אחרי זה. והיא בטח לא הייתה מחכה לטלפון. בקיצור- פשוט תיפרדו כידידים.

העולם מתחלק לשניים: כאלה שלא עושים כזה ביג דיל מלפגוש את המשפחה, וכאלה שחושבים שזה סוף העולם והשלב הבא הוא טבעת, או לפחות לעבור לגור ביחד.

אז לגיא לא השאירו הרבה ברירות והפילו עליו 4 משפחות. כל משפחה מאוד שונה מהשנייה, מה שעשה את הפרק דווקא די מעניין (הי, הכל יחסי בחיים!)

"כאן גרים בכיף משפחת סוויסה" – ילדה, עזבי את אבא שלך במנוחה. זה קצת מטריד!

חשבתי על זה, והחלטתי שאני לא אכתוב עליה כלום. היא לא שווה את תקתוק האצבעות שלי על המקלדת. אני לא מאמינה לה. אני לא מחבבת אותה. אפילו ניסיון הבכי שלה לא צלח. אלוהים החזיר אותה לחיינו פעם נוספת- אך no more, please no more.

"ברוכים הבאים לבית משפחת תורג'מן" – יש מספיק נטלי לכוווולם

אוקי, אז הפסיכופטית שלי עם מחסן הנשקים התחבבה עלי מאוד הפרק הזה. המניות שלה אצלי עלו. נטלי הייתה מקסימה. היא רומנטיקנית חסרת תקנה, אך יש בה גם שיגעון מגניב כזה וכמובן פסיכוזה קלה- שזה יוצא ערבוב דווקא נחמד. היא רק צריכה לצבוע שוב שורשים והכל בסדר. ואם לא יסתדר בינה לבין גיא- הוא יכול ללכת על כל אחת מהאחיות שלה. הן כולן נראות בדיוק אותו הדבר.

"ez fumilera ur de grot" (שזה בהולנדית חובבנית: ביתם של שבט דה גרוט)

והנה גיא מגיע לביתה של בת זוגתו לעתיד. הרי הסוף ידוע מראש- גיא הולך לבחור בדפנה.

סבא וסבתא של דפנה כיכבו- הם הכי חמודים שיש, אין ספק, והתמונה של הסבתא בצעירותה הזכירה בצורה פשוט מפחידה את דפנה. שתי טיפות מים. אומרים שאם אתה רוצה לדעת איך הבחורה תראה בעתיד תסתכל על האמא- אז במקרה הזה אפשר להביט בסבתא.

מעניין כמה זמן גיא ודפנה יחזיקו מעמד במציאות. אני אשמח אם הם יצליחו בתור זוג. זה כיף לדעת שהם מצאו אהבה אמיתית כנגד כל הסיכויים (והתאורה).

"כאן גרה באושר משפחת דן"

אחחח... ולרי, ולרי. טוב הבנתם כבר שאני מתה עליה. אז הסבתא דיברה עם גיא רוסית, הגיס הוציא את הצ'ייסרים במרכז הארוחה, ואמא של ולרי אמרה לו שהוא נחמד מאוד- אני חושבת שזה היה אחלה מפגש משפחתי. מבינה למה גיא בחר לתת לה ורד ראשונה. היא מקסימה והמשפחה שלה כייפית לחלוטין. כמו שאמרתי- גיא וולרי מתאימים אחד לשני כמו דג ואופניים- אבל לא נורא- ולרי בשוונג והיא פשוט רק רוצה לנצח כרגע.

אז פרק הבא גיא והשלישייה שלו טסים לזנזיבר. טוווב! קצת מקנאה. הימור שלי: נטלי ודפנה יישארו אחרונות ולבסוף גיא יבחר בדפנה, כאמור. חברות שלי שזללו סושי יחד איתי דווקא חושבות שולרי ודפנה יישארו אחרונות. בסדר גמור: נחיה ונראה בנות, נחיה ונראה.

ולסיום, בואו נשיר כולנו יחדיו:

אי שם בלב, פרח מלבלב... פרח מלבלב...

סוף סוף נופל לבנות האסימון.

סוף סוף הן מבינות שהן בתחרות ורבות על בחור אחד.

סוף סוף הן קולטות שזה לא נעים לאגו.

ואולי אפילו קצת (הרבה) משפיל.

בנות, אולי כדאי שתקראו שוב את תקנון המשחק. הרעיון הוא שכמה בנות נלחמות על ליבו של גבר אחד.

כיף גדול לגבר. איכסה פיכסה לבנות.

הפרק הזה אחייניתו של גיא זכתה לביקור של ולרי, יסמין ויעל. כל כך הזדהיתי עם ולרי. גיא הוריד אותן לזנות. להתחנף לאחיינית כדי לזכות בתשומת הלב של גיא. אוי – נו – באמת.

אני דודה טרייה. יש לי אחיינית מקסימה בת שבוע ימים. והיא מדהימה ואני מתה עליה. אבל באופן כללי, אני לא מתרגשת מילדים של אחרים. כלבים- כן. ילדים, הממממ... לא.

אז אם חבר שלי יביא אותי למשפחה שלו ויהיו שם ילדים אני בשמחה אשתעשע איתם, ע"פ מידת הרצון שלי ומה שיבוא לי בטבעי. אבל לא אעשה זאת כדי להרשים את הבחור שלי. זה נורא. וזה מה שגיא ציפה מהן כשהוא הביא אותן לסיטואציה הזו.

יולי, אחיינית של גיא: "בגלל שהבנות רוצות להיות עם גיא אז הן מתחנפות אלי". נו, לא יכולתי לנסח את זה יותר טוב בעצמי.

גיא גם התבאס קצת מולרי על ההתנהגות שלה ליסמין. אבל גם פה אני מבינה אותה. היא לא אוהבת את כולם. ויש לה פה גדול. מה לעשות. מה הוא מעדיף? שהיא תהיה צבועה כמו יסמין ותחייך לכולם חיוכים מזויפים?

אני נגד. זה נכון שולרי יכולה להיות קצת ארסית. לא ערסית. ארסית. אבל גם אני כזו :)

אז ולרי- you go girl!!!

ולמרות כל זה אני עדיין לא חושבת שיש סיכוי שולרי תישאר עד הסוף. הם לא מתאימים.

ואז הגיעה הטנטרה. פם פאם פאאאאאאם.

ודפנה בכתה. חמודה. היא באמת חמודה.

הם ערכו טקס אוהבים, פרסו כנפיים ועפו לשמיים. וחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.

"למה בחרת דווקא בזה?" שאלה דפנה.

"אני?? זה יוסי מההפקה בחר את זה. אוהבת?"

ורגע של רצינות – גיא מתחיל להריח את הסוף ונראה שהוא נכנס קצת ללחץ. נשארו ממש מעט בנות ופתאום גיא מבין שבאמת מצפים ממנו לבחור מישהי בסוף. בנוסף, גם הבחורות שנשארו מתחילות לראות את האור בקצה המנהרה. ואולי הן כבר לא כל כך מתלהבות מגיא, וזה פשוט הפך למרוץ להגיע למקום הראשון ולנצח. להיות ראשונה, להיות זו שבחרו בה. לא חשוב מי בחר בה- העיקר שזו היא.

כי קשה להתאהב כל כך מהר, ועוד יותר קשה להתאהב כל כך מהר בתוכנית כזו. אז מה הן באמת רוצות מגיא? הוא לא באמת יכול לדעת. וזה מלחיץ.

טקס הורד- מתח קורע. לרגע חששתי שהוא לא יבחר בדפנה וליבי צנח לתחתונים. אך הכל בסדר, אפשר לנשום לרווחה. ולתחתונים שלום.

ולגבי נועה- היא מקסימה. אין לי ספק שהיא תמצא אהבה, והיא לא צריכה בשביל זה איזה עוזר הפקה שירדוף אחריה ויסדר לה את הרמקול.

מה כבר עוד נותר לומר?

נתחיל מהסוף –

סוף סוף דפנה תקבל קצת תשומת לב בפרק הבא, כי התחלתי כבר לדאוג שהיא מתפוגגת לה ברוח.

וסוף סוף מעיין הלכה לה לדרכה.

חמודה, בגיל 22 לא צריך לחפש חתן, בטח לא בתוכנית ריאליטי.

וסוף סוף ולרי קיבלה נשיקה. גיא היה חרמן באותו הפרק. אבל אני לא רואה אותו מחזיק מעמד עם ולרי עוד הרבה זמן. אני מתה עליה, אבל הם ממש לא מתאימים לדעתי. בכלל, הציניות שלה נוגדת את העובדה שהיא נמצאת בתוכנית הזו. ציניות והרווק לא הולכים ביחד. כלל ברזל.

ו... יסמין המתוקה שלנו חזרה. מה שמחזיר חזרה גם את השמועות שהיא וגיא ביחד עכשיו, שמועה שמדירה שינה מעיניי.

היא פשוט נוראית. אתם כולכם מסכימים איתי, נכון? צורת הדיבור שלה גורמת לי לרצות לתלוש כל שיערה על ראשי באיטיות.

ולגבי כל השאר- נשאר די אותו הדבר- יעל עדיין מיותרת, נטלי עדיין פסיכופטית שתוציא בכל רגע M-16 מקוצר ותוריד את כולן. אבל אני מתכוונת לזה בצורה חיובית. באמת. פסיכופתיה זו אחלה תכונה.

זהו. כן, אין עוד הרבה מה לחדש, אין עוד הרבה מה לחשוב. העניין מתחיל לחזור על עצמו, הבנות לא מפתחות תחומי עניין חדשים. הים שקט. הג'ל בשיער של גיא יבש.

אוף איזה פרק טיפשי.

כל מיני בנות שאף אחד כבר לא זוכר, שגיא נפנף בהזדמנות הראשונה שהייתה לו- חוזרות. הידד.

תראו, זה לא שאני אומרת שאם הייתי יוצאת עם מישהו, והוא היה זורק אותי לטובת מישהי אחרת, ואמא שלו הייתה באה ומחליטה שהיא רוצה שאחזור לחייו- לא הייתי באה. ברור שהייתי באה! הייתי באה, על ארבע, עם נעלי הבית שלו בתוך הפה שלי. ברור.

יש להן חוזה עם ההפקה, שבגללו הן חייבות לחזור לאחוזה ולהשפיל את עצמן פעם נוספת, או שהן באמת רוצות לחזור למשחק אחרי שגיא בחר להעיף אותן?

כמה פדיחות הן יכולות לעשות לעצמן? לא נעים. כלל לא נעים.

עכשיו בואו נדבר רגע על יסמין, שלא היה לנו אפילו זמן להתגעגע אליה- אני פשוט לא סובלת אותה! את הדרך בה היא מדברת באיטיות כזו... בהתנשאות... כאילו מקל באורך שתי מטר תקוע לה בתחת. תסלחו לי, אבל ככה אני חושבת.

אם אח שלי היה צריך להחליט בשבילי עם מי לצאת- אבוי, האימה. אני רק מדמיינת את מי הוא היה בוחר לי...

אז למה המשפחה של גיא מחליטה בשבילו? Who fucking cares???

כל רווקה עשתה ראיון עבודה מול המשפחה. כל מה שהיה חסר זה שהם ידברו בסוף השיחה על ביטוח מנהלים ושכר.
פשוט מגוחך. אני זורקת מישהו ויום למחרת אמא שלי באה אלי ואומרת לי: ליעד, החלטתי שתתני לו עוד צ'אנס. הפתעה! הא הא הא. כיף כיף כיף.

כמו שאמרתי, פרק טיפשי.

ציטוט אהוב עלי במיוחד היה מפיו של גיסו של גיא:
"איך מסתדר אזרחות ואלכוהול ביחד?" כן, צודק. צריך לבחור: להיות אזרח ישראלי גאה, או לשתות כוס יין. אחחח, הדילמה.

ואת הפרק תסכם יסמין, נציגת המשפחה: "הייתי כנראה צריכה להיות יותר, כי היה לי את המקום ואת הזמן". הא???? שמישהו יתרגם לי את זה לעברית בבקשה.

"אני על תקן הסוס"

לא יודעת מה אתכם, אבל הציפורניים שלה לא לטעמי

יש לי וידוי: גם אני לא יודעת לאכול עם צ'ופסטיק. כן! זה נכון! תפסתם אותי. עליתם עלי! אז מה, אז אני פחות טובה ממכן? מה, אני לא שווה כמוכן? Don't I need to be loved???

הפרק שלנו הפעם היה מלא בשמלות כלה, צרחות "אימאל'ה" ו-"אוי מיי גוד!", כרכרה, סוסים לבנים, רק חסר שאני אקיא על כל המסך ויש לנו ערב מושלם!

אבל תכלס, הדייט הכפול הזה גרם לי מאוד להזדהות. באמת. מייד נזכרתי בדייט המחומש שהיה לי שבוע שעבר. יצאנו חמישה, בחור חנוט בתוך שריון ואני ושלוש הבחורות הנוספות לבושות בשמלות סטן אדומות, כפפות ארוכות וכתרים על הראש. אחחח... זיכרונות.

הם באמת הלכו קצת רחוק מידיי הפעם. אולי בארצות הברית של אמריקה זה היה עובר חלק יותר בגרון. אבל אצלנו זה פשוט לא תופס.

חוץ מזה שלא היה שום מתח. הייתי בטוחה שהוא יבחר בנטלי ברגע שהודיעו שהיא וקטיה הולכות לדייט הכפול. זה היה משחק מכור. איפה המתח? איפה הדרמה?

למרות שהיה רגע קטן בו ראיתי ניצוץ משוגע בעיניה של נטלי ודמיינתי איך היא קושרת את גיא במרתף הבית שלה.

ואז מהתה עברנו לגולף. ווהוו! Fun fun fun. אחרי משחק גולף סוער בטירוף החברל'ך התיישבו להם לפיקניק ומשחק קלפים סוער עוד יותר.

ברגע זה הבנתי שאני מתחילה לפתח פוביה מורדים ושמפניה.

אז יאללה, עזבו אתכם משטויות, בואו נעבור לחלק הכיף של הפוסט:

"ידעתי שמישהי בסוף הארוחה הולכת לקבל ורד" – קרין, את גאון. גאון!

"גם בתיבה של נוח היו זוגות ולא שלשות. נכון?" שיעור בתנ"ך מאת ליאת

"עם קימונו, בלי קימונו..." – גיא נבוך ולכן מדמיין את כולן בעירום

"וואי וואי או או אה אה אי אי" – הבנות מגיבות לשמלות הנשף של נטלי וקטיה

"הכי חשוב לי שהגבר לא יהיה גאוותן, רברבן, שקרן, חרטטן, אגרופן, שולחן, קברן, מחונן, גנן גידל דגן בגן" נטלי מככבת הפרק

"צריך להכניס את זה לאנשהו?" מעיין. That’s what she said

אה, וליאת- יהי שלום. תזהרי לא ליפול במדרגות בדרך החוצה.

לעזאזל, הייתי מוכנה להישבע שהנשיקה הבאה תהיה עם מעיין או דפנה.

כמה מדכא זה היה לראות את מיתר צועדת לעבר השקיעה (ובמקרה הזה- דלת היציאה) לבדה, מצהירה שהיא לא איבדה את התקווה לאהבה. זה גרם לי להבין שאנחנו ממש רוצות לאהוב. ומוכנות לעשות הרבה בשביל זה. אפילו ללכת לתוכנית ולהתחרות על גבר מול כל עם ישראל (טוב, כמעט כל עם ישראל. בסדר, בסדר, אחוז זניח מתוך עם ישראל). ואיכשהו האהבה הפכה למפלצת איומה שגורמת לנשים ללכת לשדכנית בגיל 25 או להרגיש את החבל מתהדק סביב צווארן בגיל 30.

המשפט "אהבה מגיעה כשהכי פחות מצפים לה" מרגיז מאוד, אני יודעת. אבל הוא נכון. כל הציפיות, הסיפורים, האגדות, התקוות שאנחנו בונות סביב המילה הזו, סביב הרגש הזה, רק גורמות לארמון שאנחנו מפנטזות עליו להתפרק.
המין הנשי זה מין לחוץ. זה מה שאני למדתי מהפרק הזה.

ואם כבר מדברים על הפרק הזה, בשנייה שגיא הופיע על המסך, לבוש כמו קאובוי ורכוב על סוס לבן- שותפתי לדירה שצפתה איתי בפרק לא התאפקה והתחילה לצחוק בקולי קולות.

כשהגענו לשלב שמישהי מהמתמודדות אמרה "זה האביר על הסוס הלבן", שותפה שלי כבר התגלגלה על הרצפה במצב כפית מתקדם.
אתם רואים, קצת דרמה, קצת קומדיה. יש ברווק הכל. מי אמר שזו לא תוכנית איכות, מי?

הפעם ההפקה החליטה לגוון ולהביא את החבר הכי טוב של גיא, חבר ילדות שעבר איתו המון, איש סודו שיודע עליו הכל ומכיר אותו כמו את כף ידו: בשבקין.
נכון שזה היה מיותר? נכון? נכון שלא היה בו שום צורך? נכון שזה היה פשוט מגוחך שהוא שם? חוץ מלפנטזיות של מיתר על שלישיה הוא לא תרם הרבה.

עכשיו, כנראה שההפקה שמעה את זעקותיי מהפוסט הקודם והחליטה להראות לנו מי זו הילה. אך הניסיון נכשל כשלון מוחץ כי אנחנו לא גילינו עליה שום דבר, גיא לא גילה עליה שום דבר, ורק הרווקות לא קיבלו את העובדה שעל הילה לא מגלים שום דבר וחקרו אותה כמו שמיטב המוחות בשב"כ יכולים: "איך היה? קיבלת ורד? לא קיבלת ורד? למה לא קיבלת ורד? מה זה אומר שלא קיבלת ורד? אז תספרי בדיוק מה היה שנבין למה אין ורד".

בסוף הילה אכן קיבלה ורד והשהות המיותרת שלה בבית תימשך עוד שבוע. אפשר לישון בשקט בלילה.

והנה, סוף סוף הגיעה הנשיקה שפמפמו לנו כל כך בשבוע האחרון. ואתם יודעים מה, זה קצת הגעיל אותי. הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו כשצפיתי בהם מתנשקים מעשר זוויות שונות, זה: כמה מצלמות יש סביבם לעזאזל??? קצת פרטיות! מי רוצה להתנשק בתנאים האלה? יש לי תחושה שרומנטי זה לא היה. במיוחד אם הבמאי צעק לפתע "קאט!" וביקש מגיא  לעשות שוב את הקטע החמוד הזה עם הלשון כי הם לא תפסו את זה במצלמה.

אבל אם זה כבר קרה, ובטח יקרה שוב, צריך להתרגל. אז מי לדעתכם תהיה הבאה בתור לבדוק את סתימות השיניים של גיא? אני מנחשת או דפנה או מעיין. אבל עד עכשיו גם טעיתי לא מעט אז אל תתפסו אותי במילה.

ועכשיו, לפינה חדשה לגמרי: פינת השקרים! הידד!

"כשאתה לא נמצא אני צ'יק צ'ק מתגעגעת" כן, ממש. נטלי, שקרנית.

"איך בטבע?" שואל גיא. "כיף!" עונה יעל. שקרנית!
"אני יכולה להגיד בכנות שכולן באמת רוצות אותך" מיתר, כן כן, ניחשתם נכון, שקרנית.

בפרק הבא גיא יוצא לדייט כפול כשאחת מהרווקות לא תחזור הביתה אחריו.

אבל.. אבל.. מה אם שתיהן מוצאות חן בעיניו? אה, חח, מפגרת אני. שכחתי שמדובר פה בתוכנית טלוויזיה שמחליטה עבור גיא מה לעשות. וואלה.

שבוע טוב לכולם!

נ.ב - את אודליה רווקה בהפרעה כבר ראיתם? אם לא, כנסו לעמוד שלה בפליקס או לבלוג שלה בישראבלוג

וידיאו אחד שווה אלף מילים...
(ומי שעוד לא מעודכן יכול לקרוא קודם את זה)

יש לי פנטזיה. היא הולכת ככה:

גיא עומד בחליפה כשמולו נמצאות הרווקות הנרגשות. הוא קורא לאחת מהן, שנגשת אליו בחיוך נבוך. הוא מרים ורד אחד מהערימה ומגיש לה אותו.

"תסכימי לקבל את הורד?"

הרווקה מרימה את מבטה, מסתכלת בעיניו ועונה לו בקול רועד:

"לא".

ונחזור למציאות. והמציאות מתרחשת בקומה 5 במלון דן ת"א, בחדר הסוויטה, שם זכינו מספר רווקות הוללות שמעדיפות שהדייט שלהן לא יתן שום ורד, מספיק שישלם את החשבון בסוף הערב, לראות את פרק 3 של הרווק.

הסתכלתי סביבי, ולא יכולתי שלא לגחך. חבורה של בנות יושבות להן מבושמות משמפניה, מפוצצות מאוכל מפנק שאכלנו קודם במסעדת המלון, מאופרות בכבדות בצורה מקצועית ונזהרות לא לגעת בכלום כדי לא להרוס את הלק החדש שהרגע מרחו לנו.

כן, זכינו לערב כמו שרק הפקת הרווק יכולה לתת: קיטשי בטירוף. ואתם יודעים מה? i loved it!!!!!!!

יש לי וידוי: אני, ליעד קליין, בחורה. כן כן, זה נכון. אני בחורה, ולא סתם בחורה- בחורה שאוהבת דברים של בנות: איפור, מניקור, אנשים שמקרקרים סביבי ודואגים שכוס השמפנייה שלי מלאה. הי הי הי הי.

אתמול בערב גיליתי שלא חשוב מה יגידו הגברים- מאוד קל לרצות אותנו. היינו פשוט מאושרות מהטיפול לו זכינו. דמיינו חבורה של תרנגולות שמתרוצצת בין עמדת האיפור לעמדת המניקור, ובין כוס השמפניה לקרם הברולה והעוגיה המרוקאית. מה עוד צריך בחיים? רק חבורת גברים חצי עירומים הייתה חסרה. אבל לא נהייה קטנוניות. אכלנו שוקולד במקום.

מצאו את ההבדלים: הרווקות זוכות למניקור וגם הרווקות שצופות ברווקות זוכות למניקור

ובזמן שהנקבות מעולם הבלוגים ישבו להן בסוויטה, על המסך מולן הנקבות של הרווק בכו, רבו (התפלאתי איך זה לא קרה עד עכשיו), ריכלו ועשו עוד כל מיני דברים נשיים טיפוסיים.

להלן הממצאים:

"אני מרגיש שאצל יעל רב הנסתר על הגלוי" - גיא מפספס את הגלוי הענקי שפורץ מהשמלה של יעל

"ברגע שזיהו את גיא נכנסנו בלי לחכות ובלי כלום" - הבנות נכנסות למועדון בזכות גיא. לא בזכות המצלמות, או ההפקה, או העובדה שהן באמצע צילומי תוכנית עכשיו. רק בזכות גיא. כפרה עליו.

"לא יכולתי לדבר" - וואו! תפנית בעלילה! לראשונה נטלי מתביישת. באמת לא צפוי.

"אין אף אחת שעומדת בטוב הלב שלי [...] את בוכה עליו! את חיה בסרט! אני אמיתית, תאכלו ת'לב. הוא לא רוצה אתכן" - מיתר מוכיחה שאכן היא טובת לב.

ולפינת התחזית:

דפנה - כבודה במקומה מונח.

יסמין- השמועות הכריעו אותי. כנראה שהיא תגיע רחוק, אם לא עד הסוף.

יעל- החזה הכריע את גיא. כנראה שהציצי שלה יגיע רחוק.

טוב, אני לא יודעת איך אתם סיימתם את הערב אתמול אחרי התוכנית, אבל אני חזרתי הביתה בלימוזינה. הייתי רוצה להגיד שזה מגוחך, אבל זה היה מעולה!

נו... קצת קיטש לא הרג אף אחד.

אה, כן- התאומות עפו. אבל למי אכפת, נכון?