הצגת רשומות עם תוויות הרווק. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות הרווק. הצג את כל הרשומות
מכל האנשים בישראל, איך קרה שדווקא אני מצאתי את עצמי כותבת את הבלוג של הרווק?
אני, בחורה צינית שכמותי, עם נטייה לאדישות, חוסר סובלנות כלפי אנשים משעממים, סולדת מרומנטיקנים חסרי תקנה ולא חושבת שגיא גיאור נראה טוב- כתבתי שבוע אחר שבוע על תוכנית "הרווק". נסתרות דרכי האל.
את הפרק האחרון של התוכנית ראיתי בסוויטה הנשיאותית/ממלכתית/תואר כלשהו של אביר של קראון פלאזה עזריאלי, יחד עם חברותיי הבלוגריות מרחבי הרשת הנשית. פינקו אותנו בסלון הכייפי, עם מסך פלזמה חמוד וארוחה הכללה את שלושת אבות המזון: לחם, גבינות ושוקולד, ולצידם שני אבות השתייה: יין ודיאט קולה. מזל, כי רק כך הצלחתי לשרוד את הפרק ה-לא לעיס בעליל שריצד לו על המסך.
נתחיל בתכלס: לא תהיה עונה שנייה לתוכנית. זוהי כמובן דעתי האישית בלבד. אבל מה שעבד כל כך טוב אצל האמריקאים, לא תופס כאן בארץ ישראל הציניקנית.
ובעוד שבתוכניות ריאליטי אחרות, ראה ערך האח הגדול והישרדות- ניתן למצוא מגוון רחב של טיפוסים- הבנות אשר מגיעות לרווק הינן מזן אחד בלבד.
אני לא טוענת שכולן חלקו את אותה הזהות והאופי, אך צריך להיות טיפוס מאוד מסוים כדי להשתתף בתוכנית כזו. ולכן אני אישית לא מצאתי אף בחורה להזדהות איתה. היחידה שמצאה חן בעיני הייתה ולרי שפשוט נראית לי בחורה מגניבה. היא גם היחידה שהודתה בפה מלא שהיא הגיעה לתוכנית בהתחלה כדי להתפרסם. בניגוד לתוכניות ריאליטי אחרות, בהן ברור שהמטרה היא להתפרסם ולזכות בכסף, כאן הצביעות חוגגת- כי אסור לך להודות ברצון לפרסום. צריך לרצות אהבה. חתונה. ילדים. צריך להיות נטלי.
מבין שתי הפינליסטיות, אני "היית בעד" דפנה. כלומר, היה לי ברור שבה גיא יבחר.
אני לא בטוחה שזה לטובותינו הנשים, אך מה שקרה הוכיח משוואה עתיקת יומין: אם את לא משחקת קצת את המשחק- את תפסידי.
נטלי פשוט רצתה מידיי. היא כל כך רצתה שזה כבר נטף לה מהאף.
בין אם היא באמת אהבה את גיא או לא- אפשר להתווכח. אולי זו באמת אהבה בשבילה ואולי הבום-מן פגע לה בטעות בראש, אך היה ברור שהיא כבר רואה את גיא ואותה יוצאים לקרוע את העיר ביחד. איזה לקרוע את העיר, היא ראתה אותם כבר מתחת לחופה. איזו חופה- היא כבר דמיינה את הבית שלהם עם שני הכיורים לבשר ולחלב. איזה כיורים- היא כבר פנטזה על 13 הילדים שיהיו להם.
לאורך העונה הזכרתי מספר פעמים את אוסף הנשקים שיש לנטלי מתחת למיטה, ואת החשש שלי שהיא תתפרץ יום אחד לוילה, תגרור את גיא לעבר הרי ירושלים באיומי גרזן ותקפיא את הזרע שלו לשימוש עתידי. אבל בסך הכל היא פשוט נשאבה לתוך התוכנית קצת יותר מידיי, ורצתה את גיא קצת יותר מידיי. וזה עלה לה ביוקר.
דפנה, לעומת זאת, עשתה הכל כמו שצריך. והם מתאימים: בלונדינים, מתפלספים, רדודים, סתמיים, פשוטים.
תקראו לי סנובית, אני אחיה עם זה בשלום. אבל בשביל מה צפיתי בכל הפרקים של התוכנית אם לא כדי לזכות להשמיץ מעט את המשתתפים בה. אל תיקחו לי את כל הכיף.
עכשיו נותר לחכות ולראות האם הם יחזיקו מעמד. אני אשמח אם זה יצליח, כי אהבה זה כיף, ומעודד, וזה יהיה נחמד לדעת שזה אמיתי. אבל האם יש באמת מצב שהם יחזיקו מעמד כזוג? אני מניחה שרוב הסיכויים שלא.
מה שלא יהיה, אני מאחלת לגיא ולדפנה ולנטלי ולי ולכל החברות שלי ולכל הקוראים שלי- שנמצא אהבה. אתם יודעים מה, יותר טוב מזה: אני מאחלת שהאהבה תמצא אותנו.
אהבה,
גברים,
גיא גיאור,
דפנה דה גרוט,
הרווק,
כסף,
ליעד קליין,
נשים,
נשיקה,
סוויטה,
סטוץ,
סקס,
פרסום,
קראון פלזה
שאני אגיד את זה, או אתם?
טוב, אני אגיד את זה: עבדו עלינו.
כל הפרק רק ישבתי ומלמלתי לעצמי: אני לא מאמינה שזה לקט. אני לא מאמינה שזה לקט!
ובזמן שישבתי עם חברות, אכלנו סושי, שתינו יין, ודפנה נטלי וגיא ריצדו על המסך בזווית העין, הרהרתי ביני לבין עצמי למה הכל בחיים סובב סביב מערכות יחסים. למה אנחנו כל כך לחוצים למצוא אהבה? להיות בזוגיות?
יכול להיות לנו הכי טוב בעבודה, חברים נפלאים, משפחה תומכת- אבל נהיה בבאסה כי אין לנו אהבה.
אבל זה לא נכון.
כי באותה מידה יכולה להיות לנו אהבה מדהימה, חברים נפלאים, משפחה תומכת – אבל נהיה בבאסה כי אנחנו שונאים את העבודה שלנו.
בקיצור- למצוא אהבה זה חשוב, מאוד, אבל זה רק חלק ממשוואה הרבה יותר גדולה שנקראת החיים.
לי אין חבר אז זה נראה לי הדבר הכי חשוב בעולם ואיזו מסכנה אני שאני לבד.
לחברה שלי, שיש לה חבר אבל היא מובטלת כרגע- זה נראה לה הדבר הכי חשוב בעולם למצוא עבודה ואיזו מסכנה שהיא מובטלת.
אז יש אנשים שהולכים לריאליטי בו מסבירים להם איך לטפל בילדים שלהם, ויש אנשים שהולכים לריאליטי בו מסבירים להם איך להשתלט על החשבונות בבנק- ויש אנשים שהולכים לריאליטי בו צופים בהם 24 שעות 7 ימים בשבוע סתם ככה בלי סיבה- ויש כאלה שהולכים למצוא אהבה. כולם די מעפנים באותה מידה.
הם באמת חושבים שהם ימצאו אהבה? הם באמת חושבים שהתוכנית תפתור להם את הבאסה בחייהם? לא בטוח. אבל במקרה הכי גרוע הם יוזמנו לכמה אירועי יח"צנות. מה רע?
ורגע לפני שאנחנו מגיעים לסוף העונה, אני רוצה לחזור לתחזית שלי מהפוסט של הפרק השני, שם כתבתי שלדעתי לגיא וולרי אין עתיד מסעיר אך אני מחבבת אותה ורוצה להיות חברה שלה אז צדקתי לגבי החיבה שלי כלפיה, וטעיתי שחשבתי שהיא תעוף מהר.
מיד אחר כך כתבתי על מעיין, שכידוע לא החזיקה מעמד יותר מידיי.
אחריה הגיע דפנה. סוף סוף ניחוש נכון.
ולבסוף כתבתי שאת הפתעת הפרק אני מעניקה לנטלי. אז גם פה צדקתי.
אני יודעת שהפוסט הפעם היה קצת רציני. מבטיחה לרדת המון על כולם בפוסט האחרון שבוע הבא. מבטיחה!
גיא אריאלי,
גיא גיאור,
דפנה דה גרוט,
הרווק,
חרמן,
חתיך,
ליעד קליין,
נשים,
נשיקה,
סטוץ,
סקס,
רווקה,
רומנטי
ברגע שנטלי אמרה לגיא שהיא אוהבת אותו, הייתי בטוחה שהיא תעוף בסוף הפרק.
כל כך בטוחה- שהתערבתי עם חברה שלי על ארוחה במסעדה.
אז כמו שאומרים: dinner's on me.
אבל בסוף הפרק הבנתי מה קרה: הרי גיא כבר יודע שהוא הולך לבחור בדפנה. זה ברור לו. אז הוא העדיף להיפרד מולרי כי הוא ידע שהיא תיקח את זה בסבבה והעדיף להתחמק מה-M16 המקוצר של נטלי עוד שבוע אחד. לדחות את התקף הפסיכופטיה עד לרגע האחרון. כן, זה מה שקרה.
"אם הוא אוהב את הג'ינס שלי, אז כנראה שהוא אוהב אותי"
ביני לבין החברות שלי היה ויכוח: האם גיא באמת שכב עם נטלי וולרי?
האם הן באמת שכבו איתו בידיעה שיום לפני, או אחרי, הוא הולך להיכנס למיטה עם מישהי אחרת? זה זול, אחיות שלי. זול מאוד. רק דפנה הייתה חכמה ופתרה את זה ב-בוא נלך לים. גאון.
בכלל, דפנה משחקת את המשחק כראוי. גורמת לי להתבייש בכל הפעמים שלא התאפקתי והרמתי טלפון לבחור לפני שהוא התקשר אלי.
תראו, אני לא אומרת שצריך לשחק משחקים בהתחלה. או שבעצם אני כן אומרת את זה.
תראו, אני לא אומרת שצריך לשחק משחקים בהתחלה. או שבעצם אני כן אומרת את זה.
אין מה לעשות- קצת משחקים (דגש על הקצת!) עוזרים. זה מבאס אותי להודות בזה כי אני גרועה בכל השטויות האלה- אבל זה עושה את העבודה. אומנם גם נטלי עדיין בתוכנית והיא האחרונה שמשחקת משחקים אבל כבר הסברתי לכם את התיאוריה שלי למה היא עדיין פה. מה שגורם לי להסיק שאם את רוצה להצליח עם גבר את צריכה לשחק קצת משחקים או פשוט להיות קצת משוגעת. אחד מהשניים.
ho man, loose the hat
דרך אגב- רק אחרי התוכנית, כשולרי הופיעה בגיא פינס- ואמרה שסוף סוף היא יכולה לצאת לשוק- קלטתי שכל התקופה הזו היא לא יכלה לצאת עם גברים, כדי לא לחשוף האם היא עם גיא או לא (בטח יש סעיף כזה בחוזה). כל הבנות לא יכלו. זה ממש, אבל ממש מבאס. טוב, להשתתף ב"רווק" באופן כללי זה מבאס. אבל להפסיד ברווק ולחכות עד שכל המדינה תראה כדי להמשיך בחייך- זה כבר גובל בדיכאון.
מה זה אומר "אני לא אפסיק להאמין באהבה"?
אהבה זה משהו שמאמינים בו? כמו בודהה?
חשבתי שזה רגש, כמו עצב או אושר. משהו שאין לך שליטה עליו. טיפשה שכמותי.
ולרי עשתה משהו מאוד מפתיע בפרק: היא הודתה שהסיבה האמיתית שבגללה היא הגיעה לתוכנית זה כדי להתפרסם. עכשיו ברור שהסיבה של 90% מהבנות זה להתפרסם- ואם ימצאו אהבה על הדרך אז היפ היפ הוריי. סחתין עליה שהיא הייתה כנה ואמרה את זה בקול רם. ולגיא לא הייתה שום זכות להתלונן על זה, כי ברור לכולנו (אני מאוד מקווה שזה ברור לכם) שהוא נמצא שם בדיוק מהסיבה הזו: פרסום. ושלא יבלבל את השכל.
כל מה שנותר לנו עכשיו זה לצפות בגיא בוחר בדפנה. האם הם יחזיקו מעמד כזוג אמיתי ברגע שהתוכנית תגמר? קשה לי להאמין שכן, אבל זה ישמח אותי מאוד. בכל זאת, זה כיף לראות זוגות מצליחים, במיוחד עם צפית בהם בטלוויזיה בשלושה החודשים האחרונים.
נו, היא ממש יפה. אין מה לעשות.
אהבה,
גיא אריאלי,
גיא גיאור,
דפנה דה גרוט,
הרווק,
חוויה,
חרמן,
חתיך,
ליעד קליין,
נשים,
נשיקה,
סקס,
רווקה,
רומנטי
נותרו שלוש: ולרי, נטלי ודפנה.
השבוע השלישייה, יחד עם גיא, הצטלמו לשער עיתון "לאישה".
תחשבו על זה: שלוש הבנות שהכי נקשרו לגיא, צריכות להיפגש שוב, להסתכל לו בעיניים, להתנהג כאילו הכל בסדר ולצחוק עם הבחורה שבה הוא בחר.
לפגוש באקס שלך ברחוב הולך יד ביד עם מישהי אחרת זה כואב. אז להסתכל על בחור שנלחמת עליו בפריים טיים בטלוויזיה, לשחק לו בשיער ולחייך למצלמה- זו כבר ממש התעללות.
כי גם אם שתי הבנות שלא נבחרו לא ממש מבואסות, כבר התגברו עליו או שהן אף פעם לא באמת היו מאוהבות בו- זה עדיין לא כיף לחזור שוב ולשחק אותה כאילו הן הכי בקטע שלו בעולם. זה אפילו קצת משפיל. קצת.
בראיון לעיתון נטלי אמרה: "הלוואי שיבחר בי". הרי הוא כבר בחר במישהי! אז בשביל מה? בשביל מה להביא אותן ולשאול שאלות שהן יודעות את התשובה אבל לא יכולות להגיד אותה בקול רם?
בצילומים של מאחורי הקלעים לכתבה ניסיתי להבחין אם גיא נותן יחס מועדף לדפנה. אבל לא היה שום סימן. גיא נגע בכולן וכל אחת מהבנות שמה עליו יד בשלב זה או אחר של הצילומים.
אז נצטרך לחכות בסבלנות לפרק האחרון. אני חושבת שאני אעמוד בזה. ואתם?
לינק לכתבה- לחצו כאן
אהבה,
גיא אריאלי,
גיא גיאור,
דפנה דה גרוט,
הרווק,
חתיך,
טלויזיה,
לאישה,
ליעד קליין,
נשים,
נשיקה,
סטוץ,
סקס,
רווקה
"אני חייבת להודות שלמרות שגיא פתטי, הוא עדיין עושה לי את זה" (ב', חברה שלי)
את הפרק האחרון ראיתי יחד עם חברות שלי תוך אכילת סושי, שתיית יין ושיחות על בחורים. אם זה לא ערב נשים אולטימטיבי- אני לא יודעת מה כן.
בסוף התוכנית, כולנו יחד מחאנו כפיים באושר כשולרי נבחרה ראשונה לקבל את הורד. היא הכי מגניבה שיש. אני אישית מהמרת שבפרק הבא היא תלך הביתה, אבל זה לא בגלל שהיא לא מספיק טובה לגיא- זה בגלל שהיא טובה מידיי בשבילו. הם לא מתאימים. היא יודעת את זה, הוא יודע את זה. אם הוא היה יכול הוא בטח היה הופך אותה לסטוץ של לילה אחד- ולא היה מתקשר אחרי זה. והיא בטח לא הייתה מחכה לטלפון. בקיצור- פשוט תיפרדו כידידים.
ורק ליסמין לא נשאר...
העולם מתחלק לשניים: כאלה שלא עושים כזה ביג דיל מלפגוש את המשפחה, וכאלה שחושבים שזה סוף העולם והשלב הבא הוא טבעת, או לפחות לעבור לגור ביחד.
אז לגיא לא השאירו הרבה ברירות והפילו עליו 4 משפחות. כל משפחה מאוד שונה מהשנייה, מה שעשה את הפרק דווקא די מעניין (הי, הכל יחסי בחיים!)
"כאן גרים בכיף משפחת סוויסה" – ילדה, עזבי את אבא שלך במנוחה. זה קצת מטריד!
חשבתי על זה, והחלטתי שאני לא אכתוב עליה כלום. היא לא שווה את תקתוק האצבעות שלי על המקלדת. אני לא מאמינה לה. אני לא מחבבת אותה. אפילו ניסיון הבכי שלה לא צלח. אלוהים החזיר אותה לחיינו פעם נוספת- אך no more, please no more.
הדמעות (לא) זולגות מעצמן
"ברוכים הבאים לבית משפחת תורג'מן" – יש מספיק נטלי לכוווולם
אוקי, אז הפסיכופטית שלי עם מחסן הנשקים התחבבה עלי מאוד הפרק הזה. המניות שלה אצלי עלו. נטלי הייתה מקסימה. היא רומנטיקנית חסרת תקנה, אך יש בה גם שיגעון מגניב כזה וכמובן פסיכוזה קלה- שזה יוצא ערבוב דווקא נחמד. היא רק צריכה לצבוע שוב שורשים והכל בסדר. ואם לא יסתדר בינה לבין גיא- הוא יכול ללכת על כל אחת מהאחיות שלה. הן כולן נראות בדיוק אותו הדבר.
"אני חושבת שנהיה זוג מושלם, ואם אתה לא מסכים איתי- אני אגרום לך להסכים"
"ez fumilera ur de grot" (שזה בהולנדית חובבנית: ביתם של שבט דה גרוט)
והנה גיא מגיע לביתה של בת זוגתו לעתיד. הרי הסוף ידוע מראש- גיא הולך לבחור בדפנה.
סבא וסבתא של דפנה כיכבו- הם הכי חמודים שיש, אין ספק, והתמונה של הסבתא בצעירותה הזכירה בצורה פשוט מפחידה את דפנה. שתי טיפות מים. אומרים שאם אתה רוצה לדעת איך הבחורה תראה בעתיד תסתכל על האמא- אז במקרה הזה אפשר להביט בסבתא.
מעניין כמה זמן גיא ודפנה יחזיקו מעמד במציאות. אני אשמח אם הם יצליחו בתור זוג. זה כיף לדעת שהם מצאו אהבה אמיתית כנגד כל הסיכויים (והתאורה).
אוווווו איזה זוג יפה
"כאן גרה באושר משפחת דן"
grandma knows best
אחחח... ולרי, ולרי. טוב הבנתם כבר שאני מתה עליה. אז הסבתא דיברה עם גיא רוסית, הגיס הוציא את הצ'ייסרים במרכז הארוחה, ואמא של ולרי אמרה לו שהוא נחמד מאוד- אני חושבת שזה היה אחלה מפגש משפחתי. מבינה למה גיא בחר לתת לה ורד ראשונה. היא מקסימה והמשפחה שלה כייפית לחלוטין. כמו שאמרתי- גיא וולרי מתאימים אחד לשני כמו דג ואופניים- אבל לא נורא- ולרי בשוונג והיא פשוט רק רוצה לנצח כרגע.
סטוץ ללילה אחד. תיהנו מיזה כל עוד אתם יכולים
אז פרק הבא גיא והשלישייה שלו טסים לזנזיבר. טוווב! קצת מקנאה. הימור שלי: נטלי ודפנה יישארו אחרונות ולבסוף גיא יבחר בדפנה, כאמור. חברות שלי שזללו סושי יחד איתי דווקא חושבות שולרי ודפנה יישארו אחרונות. בסדר גמור: נחיה ונראה בנות, נחיה ונראה.
ולסיום, בואו נשיר כולנו יחדיו:
אי שם בלב, פרח מלבלב... פרח מלבלב...
אהבה,
גיא אריאלי,
גיא גיאור,
דפנה דה גרוט,
הרווק,
חרמן,
חתיך,
יסמין,
ליעד קליין,
נשים,
נשיקה,
סטוץ,
סקס,
קנאה,
רווקה
המשרד בו אני עובדת שוכן בנווה צדק, ולכן כמעט תמיד (ובמיוחד בימי חמישי) כשיוצאים לרחוב רואים חתן, כלה וצלם מסתובבים להם ומחפשים דלת כחולה או חלון ונציאני להצטלם לידם.
נסו לדמיין:
אחות / דודה / בחורה בעלת קרבה כלשהי לחתן או לכלה, לבושה בשמלת תחרה (זוועה מס. 1) בצבע טורקיז (זוועה מס. 2), וכלה נועלת עקבים שיכלו לשמש כנשק במבצע עופרת יצוקה (זוועה מס. 3), שמלת סטרפלס (לא זוועה, אך בהחלט נדוש) מנופחת ומעוצבת כקציפת עוגה חגיגית (חזרנו לזוועה מס. 4). והשיא: כתר. כתר כסוף על הראש. אוי, האימה.
וכל זה עוד לפני שהזכרתי את החתן האומלל שזז על פי פקודותיה הצווחניות של כלתו האהובה: "לא! לא ככה! תעמוד מאחורי!" "אבל אני מאחוריך.." התפתל המסכן.
אני אישית לא נוטה לחבב את כל תרבות החתונות ההיסטרית הזאת. חכו, תיקון: אני שונאת את תרבות החתונות ההיסטרית הזאת.
תצקצקו, תצקצקו בלשונכם, אבל זה נכון. אולי בסוף גם אני אתחתן כמו כולם באולם, אתאפר יתר על המידה וארקוד עם החברים של סבא וסבתא שלי, אבל כרגע, כשזוג חברים שלי מהרהר בקול רם וברצינות תהומית איפה הם יושיבו את נפתלי ואם ההמבורגרים שיוגשו בחצות יהיו מבשר בקר או עגל, זה גורם לי לרצות להקיא בפה שלי.
אז כמובן שהפרק אתמול שיגע אותי. לקחת את הרווקות למדוד שמלות כלה?? לבחור שיר לחתונה??? לעצב הזמנה???? מדוע, אני שואלת- מדוע???????
חוץ מזה שאם אומרים שזה מזל רע שהחתן רואה את הכלה בשמלה לפני החתונה, תחשבו כמה מזל רע זה למדוד שמלת כלה לפני שיש חתן!!!! קצת פסיכופטי לדעתי. התפלאתי שנטלי לא ברחה עם השמלה ורצה ככה ברחובות, בזמן שהיא צוחקת בטירוף.
טוב, אז הגענו ל-5 רווקות. זה כבר ממש קצת. הסוף מתקרב. אך הרוחות ממשיכות לנשוב לאותו כיוון: גיא ממשיך למלמל "זה ריגש אותי" לכל מי שרק רוצה לשמוע, דפנה ממשיכה לבכות, ולרי ממשיכה להיות מלכה אך הסיכויים שלה עם גיא נשארים אפסיים (היא טובה מידיי בשבילו לטעמי), יעל ממשיכה להיות מיותרת (שמחה שגיא הסכים איתי והראה לה את שלט היציאה) ויסמין ממשיכה להיות יצור שטני בלתי נתפס, במיוחד כשדפנה בוכה לה מול הפנים והיא ממשיכה עם ההתגוננות וההתייפייפות שלה. תגורשי, מכשפה!
והחלק החשוב של הפרק: נטלי וגיא נלחמו מלחמת שוקולד מזוייפת ואז נכנסו לאמבטיית חלב, חצי עירומים, מול מספר מכובד של מצלמות. קצת מביך, קצת לא נעים. אני לא הייתי יודעת איפה להתחבא מרוב בושה. התחלה של סרט כחול זה מה שהיה שם. תפסיקו להתמזמז לנו מול העיניים.
פויה! תתביישו לכם!
אבל שיא התוכנית של אתמול מסתכם ברגע אחד קצר: נטלי מתיישבת ליד הטלפון ואומרת בקול נרגש לשפורפרת:
"אמא!"
ומהצד השני היא שומעת:
"מיזו?"
מבדר. פשוט מבדר.
אז שבוע הבא הרווק יוצא למסע לעבר המשפחות של הרווקות. איזה עונש בשבילו. איזה כיף לנו הצופים. יהיה מעניין, זה בטוח.
סוף סוף נופל לבנות האסימון.
סוף סוף הן מבינות שהן בתחרות ורבות על בחור אחד.
סוף סוף הן קולטות שזה לא נעים לאגו.
ואולי אפילו קצת (הרבה) משפיל.
בנות, אולי כדאי שתקראו שוב את תקנון המשחק. הרעיון הוא שכמה בנות נלחמות על ליבו של גבר אחד.
כיף גדול לגבר. איכסה פיכסה לבנות.
הפרק הזה אחייניתו של גיא זכתה לביקור של ולרי, יסמין ויעל. כל כך הזדהיתי עם ולרי. גיא הוריד אותן לזנות. להתחנף לאחיינית כדי לזכות בתשומת הלב של גיא. אוי – נו – באמת.
אני דודה טרייה. יש לי אחיינית מקסימה בת שבוע ימים. והיא מדהימה ואני מתה עליה. אבל באופן כללי, אני לא מתרגשת מילדים של אחרים. כלבים- כן. ילדים, הממממ... לא.
אז אם חבר שלי יביא אותי למשפחה שלו ויהיו שם ילדים אני בשמחה אשתעשע איתם, ע"פ מידת הרצון שלי ומה שיבוא לי בטבעי. אבל לא אעשה זאת כדי להרשים את הבחור שלי. זה נורא. וזה מה שגיא ציפה מהן כשהוא הביא אותן לסיטואציה הזו.
יולי, אחיינית של גיא: "בגלל שהבנות רוצות להיות עם גיא אז הן מתחנפות אלי". נו, לא יכולתי לנסח את זה יותר טוב בעצמי.
"וישחקו הרווקות לפני"
גיא גם התבאס קצת מולרי על ההתנהגות שלה ליסמין. אבל גם פה אני מבינה אותה. היא לא אוהבת את כולם. ויש לה פה גדול. מה לעשות. מה הוא מעדיף? שהיא תהיה צבועה כמו יסמין ותחייך לכולם חיוכים מזויפים?
אני נגד. זה נכון שולרי יכולה להיות קצת ארסית. לא ערסית. ארסית. אבל גם אני כזו :)
אז ולרי- you go girl!!!
ולמרות כל זה אני עדיין לא חושבת שיש סיכוי שולרי תישאר עד הסוף. הם לא מתאימים.
ואז הגיעה הטנטרה. פם פאם פאאאאאאם.
ודפנה בכתה. חמודה. היא באמת חמודה.
הם ערכו טקס אוהבים, פרסו כנפיים ועפו לשמיים. וחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.
"למה בחרת דווקא בזה?" שאלה דפנה.
"אני?? זה יוסי מההפקה בחר את זה. אוהבת?"
אתם חשים אחד את השני?
ורגע של רצינות – גיא מתחיל להריח את הסוף ונראה שהוא נכנס קצת ללחץ. נשארו ממש מעט בנות ופתאום גיא מבין שבאמת מצפים ממנו לבחור מישהי בסוף. בנוסף, גם הבחורות שנשארו מתחילות לראות את האור בקצה המנהרה. ואולי הן כבר לא כל כך מתלהבות מגיא, וזה פשוט הפך למרוץ להגיע למקום הראשון ולנצח. להיות ראשונה, להיות זו שבחרו בה. לא חשוב מי בחר בה- העיקר שזו היא.
כי קשה להתאהב כל כך מהר, ועוד יותר קשה להתאהב כל כך מהר בתוכנית כזו. אז מה הן באמת רוצות מגיא? הוא לא באמת יכול לדעת. וזה מלחיץ.
טקס הורד- מתח קורע. לרגע חששתי שהוא לא יבחר בדפנה וליבי צנח לתחתונים. אך הכל בסדר, אפשר לנשום לרווחה. ולתחתונים שלום.
ולגבי נועה- היא מקסימה. אין לי ספק שהיא תמצא אהבה, והיא לא צריכה בשביל זה איזה עוזר הפקה שירדוף אחריה ויסדר לה את הרמקול.
ולפעמים החגיגה נגמרת
ציפור לחשה לי שגברת יסמין סוויסה בכלל לא נמצאת כרגע בארץ וגרה בחו"ל.
האם זה אומר שהשמועות שהיא וגיא יחדיו אינן נכונות?
או שזו הדרך שלה ושל גיא להעביר את התקופה עד שהתוכנית תסתיים?
המממ....
מה כבר עוד נותר לומר?
נתחיל מהסוף –
סוף סוף דפנה תקבל קצת תשומת לב בפרק הבא, כי התחלתי כבר לדאוג שהיא מתפוגגת לה ברוח.
וסוף סוף מעיין הלכה לה לדרכה.
חמודה, בגיל 22 לא צריך לחפש חתן, בטח לא בתוכנית ריאליטי.
עכשיו כל מה שנשאר לה לקרוא זה את הכתוביות
וסוף סוף ולרי קיבלה נשיקה. גיא היה חרמן באותו הפרק. אבל אני לא רואה אותו מחזיק מעמד עם ולרי עוד הרבה זמן. אני מתה עליה, אבל הם ממש לא מתאימים לדעתי. בכלל, הציניות שלה נוגדת את העובדה שהיא נמצאת בתוכנית הזו. ציניות והרווק לא הולכים ביחד. כלל ברזל.
נשקיני, טפשונת!
ו... יסמין המתוקה שלנו חזרה. מה שמחזיר חזרה גם את השמועות שהיא וגיא ביחד עכשיו, שמועה שמדירה שינה מעיניי.
היא פשוט נוראית. אתם כולכם מסכימים איתי, נכון? צורת הדיבור שלה גורמת לי לרצות לתלוש כל שיערה על ראשי באיטיות.
שקט! שקט כבר!
ולגבי כל השאר- נשאר די אותו הדבר- יעל עדיין מיותרת, נטלי עדיין פסיכופטית שתוציא בכל רגע M-16 מקוצר ותוריד את כולן. אבל אני מתכוונת לזה בצורה חיובית. באמת. פסיכופתיה זו אחלה תכונה.
זהו. כן, אין עוד הרבה מה לחדש, אין עוד הרבה מה לחשוב. העניין מתחיל לחזור על עצמו, הבנות לא מפתחות תחומי עניין חדשים. הים שקט. הג'ל בשיער של גיא יבש.
בוא נחכה לשבוע הבא ונקווה שהחבורה המצומצמת תתחיל להוציא עשן, או לקחת את העניינים עם גיא צעד קדימה, או לצרוך סמים, או לרוץ בעירום במדשאות הוילה. בכל מקרה, משהו חייב לקרות שם.
אוף איזה פרק טיפשי.
כל מיני בנות שאף אחד כבר לא זוכר, שגיא נפנף בהזדמנות הראשונה שהייתה לו- חוזרות. הידד.
תראו, זה לא שאני אומרת שאם הייתי יוצאת עם מישהו, והוא היה זורק אותי לטובת מישהי אחרת, ואמא שלו הייתה באה ומחליטה שהיא רוצה שאחזור לחייו- לא הייתי באה. ברור שהייתי באה! הייתי באה, על ארבע, עם נעלי הבית שלו בתוך הפה שלי. ברור.
יש להן חוזה עם ההפקה, שבגללו הן חייבות לחזור לאחוזה ולהשפיל את עצמן פעם נוספת, או שהן באמת רוצות לחזור למשחק אחרי שגיא בחר להעיף אותן?
כמה פדיחות הן יכולות לעשות לעצמן? לא נעים. כלל לא נעים.
family knows best
עכשיו בואו נדבר רגע על יסמין, שלא היה לנו אפילו זמן להתגעגע אליה- אני פשוט לא סובלת אותה! את הדרך בה היא מדברת באיטיות כזו... בהתנשאות... כאילו מקל באורך שתי מטר תקוע לה בתחת. תסלחו לי, אבל ככה אני חושבת.
אם אח שלי היה צריך להחליט בשבילי עם מי לצאת- אבוי, האימה. אני רק מדמיינת את מי הוא היה בוחר לי...
אז למה המשפחה של גיא מחליטה בשבילו? Who fucking cares???
כל רווקה עשתה ראיון עבודה מול המשפחה. כל מה שהיה חסר זה שהם ידברו בסוף השיחה על ביטוח מנהלים ושכר.
פשוט מגוחך. אני זורקת מישהו ויום למחרת אמא שלי באה אלי ואומרת לי: ליעד, החלטתי שתתני לו עוד צ'אנס. הפתעה! הא הא הא. כיף כיף כיף.
פשוט מגוחך. אני זורקת מישהו ויום למחרת אמא שלי באה אלי ואומרת לי: ליעד, החלטתי שתתני לו עוד צ'אנס. הפתעה! הא הא הא. כיף כיף כיף.
אין כמו קצת בונדינג נשי במטבח
ציטוט אהוב עלי במיוחד היה מפיו של גיסו של גיא:
"איך מסתדר אזרחות ואלכוהול ביחד?" כן, צודק. צריך לבחור: להיות אזרח ישראלי גאה, או לשתות כוס יין. אחחח, הדילמה.
"איך מסתדר אזרחות ואלכוהול ביחד?" כן, צודק. צריך לבחור: להיות אזרח ישראלי גאה, או לשתות כוס יין. אחחח, הדילמה.
ואת הפרק תסכם יסמין, נציגת המשפחה: "הייתי כנראה צריכה להיות יותר, כי היה לי את המקום ואת הזמן". הא???? שמישהו יתרגם לי את זה לעברית בבקשה.
she'ssssss back
אני אוהבת פיקניקים. זה כיף. ורומנטי. אני אוהבת לשבת על שמיכה ענקית עם הגבר שבו אני מעוניינת ולצפות איך הוא מתרחק יד ביד עם מישהי אחרת. אני אוהבת את זה.
שמתי לב שהבנות באחוזה לא מפסיקות לדבר אחת עם השנייה על הרגשות שלהן והחששות שלהן לגבי גיא. הן נותנות עצות, מציעות הצעות. איך את יכולה להקשיב למישהי מדברת ומקשקשת על גבר שגם את מעוניינת בו? איך את יכולה להקשיב ולהנהן ולהציע לה מה לעשות?? זו פשוט שטות! כמה אמיתי זה, כמה רגשות יכולים להיות מעורבים אם הבנות מרגישות מספיק בנוח בשביל לפרגן ולתמוך במתחרות שלהן על ליבו של גיא? יש רק תשובה אחת: אין באמת רגשות.
אני גיבשתי לי כבר שתי מועמדות לניצחון: נטלי ודפנה. זהו, החלטתי.
מעיין, את מפריעה.
מה שמשאיר לנו את נטלי שכל רגע תכנס לאחוזה עם קלצ'ניקוב, תרסס את כולם ותרוץ עם גיא לעבר השקיעה. ואת דפנה- שלא קיבלה הרבה תשומת לב הפרק הזה אבל אני פשוט מתה עליה, והיא נראית הכי טוב לטעמי.
חוץ מזה אין הרבה מה להגיד. גיא ממשיך לעצבן אותי והשיער שלו פתאום נראה לי דביק.
יסמין עפה- תענוג צרוף. הדיבור שלה כל כך מתפנפן וסנובי שזה בלתי נסבל. אני מודה שחשבתי שגיא ייתן לה ורד הפעם אך שמחתי מאוד לגלות שטעיתי.
מממ...טוב. יאללה. ממ...ביי.
פרק הבא אמא'לה מגיעה לאחוזה ומדברת עם... יסמין. אני מקווה שזה לא סימן שיסמין תחזור לאחוזה. וחוץ מזה, מה אמא שלו מתערבת. שתיתן לילד שלה להחליט לבד. הוא אפילו לא נכנס למיטה עם אף אחת מהן עדיין.
אני מאחלת לכולם שהפרק הערב יהיה מהנה ומלא בנשים כועסות, רווק חרמן ומרגלת אפקטיבית שתוציא את כל הלכלוך.
בזמן שאתם תצפו בגיא ממשיך לזרוק לאוויר קלישאות ולרמוס את הגבריות שלו מול המסך, אני אהיה בדרכי לאיטליה. מילנו ליתר דיוק. שילוב של ביזנס ופלז'ר.
מבטיחה שאחפש איזה רווק איטלקי עסיסי, שיראה לגיא מאיפה משתין הדג, ואיך קושרים סוודר על הכתפיים. אולי אני אפילו אחזור עם איזה פבריציו שיככב בעונה הבאה של הרווק, מה אתם אומרים?
מקווה שתסתדרו בלעדי שבוע אחד (יש לי תחושה שתהיו בסדר גמור).
מבטיחה ששבוע הבא אחזור לנזוף בגיא ולרדת על הרווקות המתוקות שלנו.
עד אז- ciao!
אז יצאתי לדייט השבוע. התנשקנו והיה פשוט דייט מהסרטים! קצת הפריע לי שהוא התנשק עם מישהי ממש לפני הדייט שלנו. וגם הפריע לי קצת שהוא התנשק עם עוד מישהי ישר אחרי הדייט. אבל חוץ מזה היה מושלם. באמת.
עולם הרומנטיקה האמיתי ממשיך להתרחק מהתוכנית. כל פרק שעובר הקיטשיות גדלה וסצינות הדייטים הופכות למטופשות יותר ויותר. נכון שהרעיונות, רובם ככולם, לקוחים מהפורמט האמריקאי, אבל באמריקה אוכלים ארוחת בוקר במקדונלדס אז מי החליט שהם יודעים הכי טוב? הדייטים המופרכים מקשים עלי להזדהות ולהתרגש, לא עם הבנות ולא עם גיא שממשיך להוציא מפיו שטויות שלא היו מביישות אף בחורה רומנטיקנית חסרת תקנה.
למשל, סצינות הסרטים שהם ביימו, מה זה נתן? הבנות ספרו כמה הן מתרגשות לעמוד פנים מול פנים, צמוד צמוד לגיא. כאילו הוא בראד פיט בכבודו ובעצמו. קצת נסחפו הייתי אומרת. איפה הכבוד העצמי שלכן? סה"כ גבר שאתן נלחמות עליו באמבטיית בוץ. הבנות באחוזה חיות בארץ ה"גברים הם אלוהים" וגיא הוא המלך של הממלכה. אז די. זה מביך.
בסוף הפרק קרין הלכה לה הביתה, לא מפתיע במיוחד, זה באמת לא התאים. במקומה נכנסה בלונדינית פשוטת מראה (למרות השמלה הלבנה) שאמורה לאיים על הבנות. הפרומו גילה שהיא בסך הכל מרגלת בשרותיו של גיא, מה שאומר שנראה לי שפרק הבא יהיה סוף סוף קצת אקשן.
לא מירית, ולא אמא של גיא
"אז גיא פתח לך חדר בלב?" יסמין מוכיחה את הטענות שלי ש: אתן חיות בסרט!!!!!
"היה בזה משהו כנה. מעיין חשפה את הפחדים שלה" גיא ממשיך למרוח דבש על הלשון. אני לא הייתי רוצה להכניס גבר שמדבר ככה למיטה שלי.
"תירגעי, כפרה" יעל מרגיעה את עצמה, הכפרה האהובה עליה.
קדימה, דפנה לשלטון!!!!

















